החלטה בתיק ב"ש 10240/07

1.         נגד איאס (בן איברהים) שקיראת (להלן - המשיב) ונגד נאשמים נוספים הוגש כתב אישום על עבירות בנשק. על פי אישום 1 המיוחס למשיב, בשנת 2006, תיווך הנאשם בין חברו אחמד שקיר אבו-חאלד (להלן - "אחמד") לבין חוסאם מטר. המשיב הכיר את חוסאם מטר לאחמד והציע לקנות ממנו אקדח עבור חוסאם מטר. על פי האישום, העסקה לא הושלמה מאחר שהאקדח שהציע אחמד למכירה היה בלי משתיק קול ולכן לא ענה על דרישותיו של חוסאם מטר.

העבירה המיוחסת למשיב היא עסקה בנשק (סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977).

2.         המשיב אינו חולק על כך שקיימות ראיות לכאורה לביצוע מעשה העבירה המיוחס לו בכתב האישום.

            אין גם מחלוקת כי קיימת במקרה זה עילת מעצר של מסוכנות על פי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - החוק).

            המחלוקת העיקרית נוגעת לשאלת חלופת מעצר.

3.         שירות המבחן הגיש "תסקיר מעצר" בעניינו של  המשיב. מדובר בבחור צעיר כבן 22, נשוי מזה כ-4 חודשים שזו לו ההסתבכות הראשונה עם החוק. שירות המבחן התרשם מתפקודו התקין של המשיב בדרך כלל ומאורח חייהם הנורמטיבי של בני משפחתו. שירות המבחן התרשם כי אביו ודודו של המשיב הינם אנשים רציניים בעלי יכולת לתמוך ולחנך וכי הם מבינים היטב את משמעות תפקידם לשמור ולפקח על התנהגותו של המשיב בתנאים של מעצר בית. להערכת השירות יש בכוחם של האב והדוד לפקח בצורה אפקטיבית על התנהגות המשיב. לפיכך ממליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב בתנאי מעצר בית, בהשגחתם.

4.         התביעה מתנגדת לשחרורו של המשיב בתנאים של מעצר בית נוכח המסוכנות הקיימת במקרה זה. לטענתה, העסקה בנוגע למכירת האקדח, לא יצאה אל הפועל לא משום שאחד מהצדדים התחרט , אלא מאחר והאקדח לא התאים לדרישותיהם. לטענתה, בנסיבות אלה מדובר בהתנהגות מסוכנת ולא ניתן לשחרר את המשיב בתנאים של מעצר בית.

5.         המשיב מפנה לנסיבות האירוע וטוען כי חלקו הסתכם בכך שהכיר בין שני המעורבים לעיסקה. המשיב טוען כי הוא אדם נורמטיבי, עברו נקי ואין כל חשש למסוכנות מצידו. לטענתו, יש הצדקה במקרה זה לקבל את ההמלצה החיובית של שירות המבחן ולשחררו בתנאים של מעצר בית מלא בפיקוח אביו ודודו.

6.         בהתאם לסעיף 21(ב)(1) לחוק על בית המשפט לשקול בכל מקרה אם ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך אחרת שפגיעתה בחירות המשיב פחותה.

            לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה, המלצת שירות הבחן וטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש הצדקה במקרה זה לקבל את המלצת שירות המבחן ולהורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. עם זאת קיים במקרה זה צורך להחמיר בתנאי השחרור של המשיב ולהוסיף תנאי נוסף של "איזוק אלקטרוני" המהווה אמצעי אפקטיבי שיש בכוחו לפקח ביעילות על התנהגותו של המשיב. בנוסף יש לחייב את המשיב בהפקדה כספית בסכום משמעותי להבטחת תנאי שחרורו ממעצר.

7.         אכן, מדובר בעבירה חמורה של עסקה בנשק ואין ספק כי בעבירה מסוג זה קיים סיכון לציבור. עם זאת, בנסיבות מקרה זה, ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופה של מעצר בית מלא בפיקוח אביו ודודו של המשיב בתוספת פיקוח אפקטיבי הדוק ויעיל באמצעות איזוק אלקטרוני. כפי שהתרשם שירות המבחן, התנהגותו של המשיב עד כה היתה נורמטיבית, הוא מנהל חיי משפחה תקינים, עברו נקי והוא לא הסתבך בעבר עם החוק. בני משפחתו של המשיב אף הם אנשים נורמטיביים המבינים נכונה את התפקיד הרגיש והחשוב שהוטל עליהם ויש להם יכולת ממשית לפקח על התנהגותו של המשיב. בנסיבות אלה נראה כי ניתן לתת אמון במשיב ובבני משפחתו שיכבדו את תנאי השחרור שיוטלו על המשיב כדי שלא יהווה סיכון לציבור.

8.         לאור האמור, הגעתי למסקנה כי ניתן להשיג את מטרת המעצר - מניעת הסיכון מהתנהגות המשיב - באמצעים שפגיעתם בחירות פחותה. לפיכך החלטתי לקבל את המלצת שירות המבחן תוך הטלה על המשיב תנאים מגבילים נוספים.

לאור האמור, הנני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים כדלקמן:

1.         מעצר בית מלא בבית הוריו בפיקוח צמוד של אביו או דודו של המשיב.

            2.         איזוק אלקטרוני.